מוח'ייריק וזיכרון של אחריות משותפת
ההצהרה חוזרת לסיפור האסלאמי הקדום על מוח'ייריק, מלומד יהודי ובעל נכסים אמיד במדינה, הנזכר במסורות כמי שתמך במוחמד בקרב אוחוד. לפי המסורת הוא קרא לבני קהילתו לעמוד בהתחייבויותיהם, יצא להילחם אף שהקרב חל בשבת ונהרג. רכושו הושאר לאחר מכן למוחמד לשימוש לצורכי צדקה.
מסורות היסטוריות אסלאמיות משמרות זיכרון חיובי מאוד של מוח'ייריק, ובכלל זה התיאור הקצר ״הטוב שביהודים״. התנועה משתמשת בזיכרון הזה לא כדי למחוק עימותים מאוחרים יותר בהיסטוריה של מדינה, אלא כדי לערער על הטענה שההיסטוריה המוסלמית–יהודית היא סיפור רצוף של עוינות.
בהיסטוריה יש יותר מסיפור אחד
הפרסום טוען שזיכרון סלקטיבי יכול לגרום לשנאה מודרנית להיראות עתיקה ובלתי נמנעת. החזרת סיפורי סולידריות לתמונה מסבכת את הנרטיב הזה. מוח'ייריק מייצג רגע שבו הבדל דתי לא מנע נאמנות, אומץ ותחושה של אחריות אזרחית משותפת.
לכן ההצהרה מבקשת להבחין בין מחלוקת היסטורית לשנאה תאולוגית. אם הזיכרון המוסלמי הקדום יכול לשמר דמות יהודית בהערכה, גם מוסלמים בני זמננו יכולים למצוא בתוך מסורתם שפה של כבוד ושיתוף פעולה.
מהיסטוריה קדושה לשלום אזרחי
בעיני התנועה האברהמית – עיראק, הלקח המעשי הוא שאפשר לעגן שלום בסיפורים שכבר קיימים בזיכרון האסלאמי. החזרה למוח'ייריק נועדה להפוך שיתוף פעולה יהודי–מוסלמי למובן מבחינה תרבותית לקהל עיראקי וערבי ולהראות שלסולידריות בין אמונות יש תקדימים במורשת האזור.
התנועה האברהמית – עיראק