לא רשמי — אבל רציני
המשתתפים פועלים מחוץ למשא ומתן רשמי תוך שמירה על משמעת מקצועית ודיפלומטית.
ערוץ אזרחי לבניית אמון, דיאלוג מובנה ובחינת אפשרויות לעתיד המעורבות העיראקית–ישראלית.
יחסים דיפלומטיים רשמיים אינם הדרך היחידה שבה חברות מתחילות להבין זו את זו. דיאלוג מסלול שני בין עיראק לישראל יוצר מרחב לשחקנים אזרחיים עצמאיים, חוקרים, אנשי חינוך, אנשי מקצוע, קולות קהילתיים ומתווכים מהימנים לבחון שאלות שערוצים רשמיים עדיין אינם ערוכים לשאת.
המטרה אינה לדמות משא ומתן ממשלתי או לטעון לסמכות דיפלומטית, אלא ליצור סביבה רצינית, מובנית ואחראית שבה תקשורת יכולה להתחיל, יחסים יכולים להתפתח ורעיונות לשיתוף פעולה עתידי יכולים להיבחן.
דיפלומטיה במסלול שני היא מעורבות לא-רשמית המתקיימת מחוץ למשא ומתן ממשלתי רשמי. היא יכולה לחבר אנשים בעלי ידע, השפעה, ניסיון מקצועי או אמינות אזרחית, המסוגלים לדון בסוגיות קשות בגמישות גדולה יותר מזו שמוסדות רשמיים מאפשרים לעיתים.
הערך של מסלול שני אינו בכך שהוא מחליף דיפלומטיה, אלא בכך שהוא יכול לבנות את היחסים האנושיים, המרחב האינטלקטואלי וערוצי התקשורת שמהם דיפלומטיה עשויה ליהנות בעתיד.
המשתתפים פועלים מחוץ למשא ומתן רשמי תוך שמירה על משמעת מקצועית ודיפלומטית.
המטרה הראשונה אינה תמיד הסכמה. היא יצירת אמון מספק כדי לאפשר מחלוקת משמעותית ותקשורת מתמשכת.
מסלול שני מאפשר לבחון אפשרויות עוד לפני שהתנאים הפוליטיים קיימים ליישומן.
עשרות שנים של ריחוק פוליטי יכולות ליצור מגע ישיר מוגבל, ידע חלקי, סטריאוטיפים מתמשכים, מעט ערוצי תקשורת מהימנים ומעט הזדמנויות לבחון הנחות. ערוץ אזרחי אינו יכול לפתור זאת לבדו, אך הוא יכול להתחיל לטפל בבעיה הבסיסית: אנשים שכמעט אינם מדברים ישירות מתקשים להבין זה את זה במדויק.
שיחה ישירה מאפשרת לבחון הנחות מול אנשים אמיתיים במקום מול נרטיבים שעברו בירושה.
מערכת יחסים מתפקדת מספקת דרך לשאול, להבהיר ולהישאר בקשר כאשר הנסיבות קשות.
אמון אינו הסכמה פוליטית; הוא ביטחון מספיק בתהליך ובאחר כדי להמשיך לדבר בכנות.
מסלול שני מאפשר לבחון תחומי שיתוף פעולה מבלי להעמיד פנים שכבר קיימת הסכמה פוליטית.
התהליך בנוי סביב בניית יחסים הדרגתית ולא סביב תוצאות פוליטיות מיידיות.
להבין כיצד המשתתפים מתארים את החברות, הזהויות, החששות והשאיפות שלהם.
דיאלוג מתחיל בהקשבה לאנשים במילותיהם שלהם.
לחבר קבוצות קטנות סביב נושאים מוגדרים שבהם שיחה משמעותית אפשרית.
איכות החדר חשובה יותר מגודל החדר.
לדון בשאלות קשות מבלי לדרוש מהמשתתפים להתחיל מאותן הנחות.
דיאלוג רציני חייב להכיל מחלוקת.
ליצור רציפות באמצעות קשר חוזר, התנהלות מקצועית וכבוד לגבולות המשתתפים.
אמון מצטבר.
לזהות תחומים שבהם עשויה להיות אפשרות למעורבות אזרחית, חינוכית, תרבותית, מדעית או מקצועית.
הדיאלוג נעשה בעל ערך כאשר הוא מייצר אפשרויות בונות.
כאשר מתאים, לתרגם דיון למחקר, היכרויות, תדריכים, פרויקטים או מסלולי מעורבות עתידיים.
שיחה צריכה להיות מסוגלת לייצר צעדים הבאים שימושיים.
המסלול מתוכנן כסביבת דיאלוג אזרחי רב-שכבתית ויכול לכלול אנשים מהתחומים הבאים:
היוזמה יכולה לכנס שיחות סביב נושאים שבהם ידע, קשר אנושי וחשיבה ארוכת טווח חשובים במיוחד.
כיצד עיראקים וישראלים יכולים להכיר טוב יותר זה את זה מחוץ לערוצים ממשלתיים?
גלו את הנושא ←אילו היסטוריות משותפות, מצטלבות ושנויות במחלוקת דורשות הבנה טובה יותר?
גלו את הנושא ←כיצד זיכרון דתי ומסורות מוסריות יכולים להפוך למשאב למפגש ולא לפילוג?
גלו את הנושא ←כיצד חילופי חינוך יכולים לצמצם מרחק חברתי וליצור דורות עתידיים מיודעים יותר?
גלו את הנושא ←היכן חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע עשויים למצוא בעתיד בסיס מעשי משותף?
גלו את הנושא ←כיצד קשרים אזרחיים עיראקיים–ישראליים יכולים להתחבר לרשתות אזוריות רחבות של דיאלוג ושיתוף פעולה?
גלו את הנושא ←קל יותר לפתוח ערוץ מאשר לשמר אותו. לכן המסלול מתייחס לעיצוב התהליך ברצינות דומה לזו של הנושאים עצמם.
המשתתפים צריכים להבין את הפורמט, המטרה והגבולות לפני שהם נכנסים למעורבות.
חלק מהשיחות עשויות ליהנות מפרטיות כדי לאפשר בחינת רעיונות באחריות ללא לחץ ציבורי מיותר. אין להניח סודיות אם לא הוסכמה.
דיונים רגישים נהנים מהנחיה השומרת על שיחה עניינית, מכבדת וממוקדת.
המסלול אינו מדבר בשם ממשלות ואינו מייצג דיפלומטיה רשמית עיראקית או ישראלית.
המשתתפים צריכים להיות מסוגלים לחלוק ישירות בלי לצמצם זה את זה לסטריאוטיפים או סיסמאות.
אמון לעיתים נדירות מתפתח מפגישה אחת. יחסים נעשים משמעותיים באמצעות מעורבות חוזרת ואמינה.
הבנת עמדה אחרת אינה מחייבת אימוצה.
אי אפשר לצמצם אזרחים וחברות למדיניות מדינה בלבד.
שיחה רצינית חייבת להיות מסוגלת להכיל מחלוקת.
שאלות לעיתים פותחות ערוצים שטיעונים סוגרים.
מעורבות בונה דורשת כבוד לזהות, לניסיון ולגבולות.
אי אפשר לייצר אמון במפגש יחיד.
אלה מסלולים להמחשה, לא טענות לשותפויות קיימות או לתוצאות מובטחות.
קבוצה קטנה של שחקנים אזרחיים עיראקים וישראלים מתחילה דיאלוג מונחה על האופן שבו כל חברה מבינה את האחרת. השיחות הראשונות מזהות תפיסות שגויות; בהמשך עוברות השיחות לחינוך, חילופי תרבות ומעורבות קהילתית.
חוקרי דת, אנשי חינוך וקולות אזרחיים בוחנים זיכרון אברהמי, אחריות מוסרית ותפקיד קהילות דתיות בצמצום עוינות. המטרה אינה אחידות תיאולוגית, אלא זיהוי מסורות ונרטיבים שיכולים לתמוך במפגש מכבד.
חוקרים ואנשי מקצוע דנים באתגר אזורי משותף כגון מים, אקלים, חקלאות או טכנולוגיה. הדיאלוג מתחיל כחילופי ידע ולא כפרויקט רשמי, ובהמשך עשוי להוביל לבחינת אפשרויות שיתוף פעולה.
המסלול לא צריך לייצר הצלחה באמצעות נתונים מלאכותיים. עד שיהיו נתוני השתתפות אמיתיים, יש להעריך התקדמות באמצעות אותות משמעותיים.
נוצרים יחסים חדשים שבאמצעותם התקשורת יכולה להימשך.
משתתפים חוזרים לשיחות נוספות במקום להתייחס לדיאלוג כמפגש חד-פעמי.
המשתתפים מפתחים תמונה מיודעת יותר של החברות והעמדות זה של זה.
הדיאלוג יוצר היכרויות אחראיות בין אנשים או מוסדות רלוונטיים.
המשתתפים מזהים נושאים בונים הראויים לבחינה נוספת.
כאשר התנאים מאפשרים זאת, הדיאלוג מתחיל לייצר אפשרויות מעשיות אזרחיות, אקדמיות, מדעיות או מקצועיות.
התהליך אינו אוטומטי. הוא יכול לעצור, לחזור לאחור או לנוע באופן לא אחיד. אך בלי הערוץ הראשוני, אף אחד מהשלבים המאוחרים אינו אפשרי.
תקשורת אינה מוחקת מחלוקת; היא יוצרת אפשרות להבין אותה במדויק. אמון אינו דורש אחידות פוליטית; הוא יוצר ביטחון מספיק כדי שיחסים ישרדו שאלות קשות. ומעורבות אינה מנבאת כיצד ייראו יחסי עיראק–ישראל בעתיד; היא פשוט מסרבת להניח שריחוק תמידי הוא העתיד האפשרי היחיד.
עבודת מסלול שני אינה מתקיימת בבידוד. כאשר מתאים, תובנות ויחסים הנוצרים בדיאלוג אזרחי יכולים להתחבר לסביבה הבינלאומית הרחבה יותר. המטרה אינה להפוך שיחות פרטיות אוטומטית להסברה ציבורית, אלא להבטיח שלמעורבות אזרחית עיראקית–ישראלית בונה יש נתיב אמין לשיחות אזוריות ובינלאומיות רחבות יותר כאשר המשתתפים בוחרים בכך.
דיאלוג מסלול שני בין עיראק לישראל מוצג במסגרת עבודת הדיפלומטיה האזרחית של השגרירות הווירטואלית של עיראק בישראל. היוזמה עצמאית ולא-ממשלתית. היא אינה טוענת למעמד דיפלומטי, לייצוג ממשלתי או לסמכות משא ומתן. תפקידה צר יותר — ובכוונה: לפתוח ערוצים, לתמוך בהיכרויות, לשפר הבנה ולבחון אפשרויות דיפלומטיות עתידיות באמצעות מעורבות אזרחית אחראית.

הרעיונות האלה שאפתניים ויש להציג אותם ככאלה.
שיחות מונחות חוזרות על חברה, זהות ועתידים אזוריים.
סביבת דיאלוג מובנית לקולות אזרחיים ומקצועיים צעירים מעיראק ומישראל.
רשת המחברת חוקרים ואנשי מקצוע סביב אתגרים אזוריים משותפים.
פורמט ייעודי לשיחה בין-דתית ומוסרית.
דיאלוג עם קהילות שההיסטוריה האישית והמשפחתית שלהן חוצה את עיראק, ישראל והאזור.
מסגרת מורחבת המחברת דיאלוג אזרחי עיראקי–ישראלי לרשתות שלום אזוריות נוספות.
לא. דיאלוג מסלול שני בין עיראק לישראל הוא יוזמה אזרחית לא-ממשלתית ואינו מייצג אף ממשלה.
דיפלומטיה במסלול שני מתייחסת בדרך כלל לדיאלוג לא-רשמי בהשתתפות שחקנים לא-ממשלתיים, מומחים, דמויות אזרחיות ואחרים הבוחנים סוגיות מחוץ למשא ומתן הרשמי.
לא. השתתפות פירושה לקיים דיאלוג. למשתתפים יכולות להיות עמדות פוליטיות שונות מאוד.
בהתאם לפורמט, המשתתפים יכולים לכלול אנשי חברה אזרחית, חוקרים, אנשי חינוך, אנשי מקצוע, קולות בין-דתיים, חברי תפוצות ואחרים.
זה תלוי בפורמט. חלק מהפעילויות עשויות להיות פומביות; אחרות עשויות לדרוש מידה של פרטיות או סודיות שהוסכמה מראש.
לא. אין לו סמכות ממשלתית או מנדט למשא ומתן. מטרתו היא דיאלוג אזרחי, בניית יחסים ובחינה.
הצלחה יכולה לכלול הבנה טובה יותר, תקשורת מתמשכת, יחסים מהימנים, היכרויות שימושיות והזדמנויות אמינות למעורבות עתידית.
ייתכן. כאשר היחסים, המומחיות והנסיבות תומכים בכך, דיאלוג יכול לזהות תחומים הראויים לבחינה עמוקה יותר, וכל שיתוף פעולה צריך להיות מוצג במדויק לפי מעמדו האמיתי.
דיאלוג מסלול שני בין עיראק לישראל מתחיל בהצעה צנועה: אנשים צריכים להיות מסוגלים לדבר ישירות, להבין זה את זה בצורה מדויקת יותר ולבחון מה עשוי להיות אפשרי באמצעות מעורבות מתמשכת. שם מתחילה העבודה.
