השבעה באוקטובר: אות קלון על מצחה של האנושות

התנועה האברהמית בעיראק

דברים מאת המלומד אבו מוסא אל־עיראקי, בהשתתפות המורה טום וגנר

מחקר: השבעה באוקטובר — אות קלון על מצחה של האנושות

7 באוקטובר 2023 יישאר יום שחור בזיכרון האנושי. מדינת ישראל הידידותית הותקפה במתקפה רחבת היקף שביצעו חמאס וקבוצות חמושות טרוריסטיות אחרות; אזרחים נרצחו ואחרים נחטפו, תוך הפרה בוטה של קדושת חיי האדם. מבחינה מוסרית ודתית, הרג וחטיפה אינם יכולים להיות אמצעים לגיטימיים להשגת מטרה פוליטית. לכן, לפי תפיסה זו, ההגנה על ביטחון ישראל ועל אזרחיה מפני טרור היא הגנה על זכות אנושית יסודית לחיים ולביטחון.

אם נבקש בסיס דתי־אסלאמי להבנת הקשר בין העם היהודי לארץ הזאת, עלינו להתחיל בקוראן עצמו ולא בסיסמאות פוליטיות מאוחרות. משה פונה לבני ישראל: ״עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר יעד אללה לכם״ (אל־מאאידה 5:21). זהו אחד הפסוקים הברורים העוסקים בארץ הקדושה ובקשר של בני ישראל אליה. בקוראן הם אינם מופיעים כעם זר וחולף, אלא כחלק מסיפור דתי והיסטורי נרחב.

עוד נאמר: ״ואמרנו אחרי כן לבני ישראל: שבו בארץ; וכאשר תבוא הבטחת העולם הבא נביא אתכם יחדיו״ (אל־אסראא 17:104). לפסוק הזה משמעות מיוחדת בדיון בן זמננו, משום שהוא מדבר על ישיבת בני ישראל בארץ בהקשר קוראני של הבטחה אלוהית והיסטוריה.

הקוראן מזכיר גם את החסד שניתן לבני ישראל: ״בני ישראל, זכרו את חסדי אשר גמלתי עמכם וכי העדפתי אתכם על העולמות״ (אל־בקרה 2:47); וכן: ״בני ישראל, זכרו את חסדי אשר גמלתי עמכם, וקיימו את בריתי ואקיים את בריתכם, ורק מפני יראו״ (2:40). פסוקים אלה מציבים את בני ישראל במרכז ההיסטוריה של ההתגלות, הברית והנבואה.

בהמשך משה אומר: ״עמי, זכרו את חסד אללה עמכם, כאשר הציב בקרבכם נביאים, עשה אתכם מלכים ונתן לכם מה שלא נתן לאחרים בעולמות. עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר יעד אללה לכם״ (אל־מאאידה 5:20–21). ההקשר משלב נבואה, מלוכה וארץ קדושה, ומעמיד את בני ישראל כחלק יסודי מסיפורה של הארץ בקוראן.

הקוראן מתאר את הארץ המבורכת גם במקומות אחרים: ״והצלנו אותו ואת לוט אל הארץ אשר ברכנו בה לכל העולמות״ (אל־אנביאא 21:71). על שלמה נאמר: ״ולשלמה [הכפפנו] את הרוח העזה הנושבת בפקודתו אל הארץ אשר ברכנו בה״ (21:81). אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושלמה משתייכים לזיכרון דתי משותף.

באשר לחלק מאנשי הספר נאמר: ״מבין אנשי הספר יש קהילה ישרה הקוראת את פסוקי אללה בשעות הלילה ומשתחווה״ (אל־עמראן 3:113).

מפסוקים אלה ניתן לפתח קריאה אסלאמית עכשווית המכירה בשורשים הדתיים וההיסטוריים העמוקים של העם היהודי בארץ ישראל ובארץ הקדושה, וסבורה כי קיומה של מדינת ישראל הידידותית כיום אינו צריך להיות עילה אוטומטית לשנאה דתית.

לשם כך נחוצה בחינה מחודשת של שיח דתי שטיפח דימויים עוינים של יהודים, במיוחד כאשר טקסטים דתיים נוצלו למאבקי שלטון או לאינטרסים של שליטים. ביקורת ראויה צריכה להתמקד בפרשנות אידאולוגית של הטקסט ולא בדת עצמה, ולהבחין בין הקוראן לבין פרשנויות אנושיות שהצטברו סביבו. טקסט הקורא לצדק אינו יכול להפוך לכלי שנאה, ואין לנתק פסוק אחד על בני ישראל מעשרות פסוקים אחרים המתייחסים אליהם בהקשרים מגוונים.

המאבק בקיצוניות רעיונית הוא אחריות משותפת של אנשי דת, מורים וחוקרים, בייחוד כאשר קבוצות חמושות כגון חמאס משתמשות בשפה דתית להצדקת אלימות. הבעיה אינה האסלאם כדת, אלא ניצול הדת להצדקת מעשים הסותרים את קדושת החיים, הצדק והרחמים.

בהקשר זה לתנועה האברהמית בעיראק חשיבות מיוחדת. עיראק קשורה עמוקות לסיפורו של אברהם. שיח אברהמי עיראקי יכול לחדש את ההכרה במשותף למוסלמים וליהודים ולפתוח פתח ליחסים אחרים עם מדינת ישראל הידידותית — יחסים המבוססים על דיאלוג, שלום והכרה באחר במקום איבה תמידית. הזכרת אברהם, יצחק, ישמעאל, יעקב, משה, דוד ושלמה יכולה להציב את יחסי היהדות והאסלאם במסגרת רחבה יותר.

השבעה באוקטובר צריך להניע בחינה יסודית של שיח המצדיק טרור בשם הדת ולהדגיש כי לישראל ולעמה יש זכות לחיים ולביטחון. פגיעה באזרחים אינה יכולה לשמש אמצעי להשגת מטרה כלשהי. במקביל, הכרה בשורשים היהודיים בארץ הקדושה כפי שהם משתקפים בסיפור הקוראני יכולה להיות בסיס לדיאלוג אסלאמי הוגן יותר בנוגע לישראל וליהדות.

קריאה שקולה בקוראן אינה מחייבת למחוק את היהודים או להכחיש את עברם כדי להיות אסלאמית. אין גם צורך להפוך את הקוראן למסמך פוליטי מודרני כדי להגן על זכות ישראל להתקיים בביטחון. די לקרוא את הנושאים המופיעים בו: ארץ קדושה, בני ישראל כחלק מסיפורה, נביאים משותפים, ציווי לצדק, איסור העוול ודחיית הטרור, הקיצוניות והשנאה. מעקרונות אלה עשוי לצמוח שיח אסלאמי־אברהמי חדש הרואה בישראל הידידותית שותפה אפשרית לדיאלוג ולשלום והופך את הזיכרון הדתי המשותף ממקור סכסוך לגשר לדו־קיום.

השלום האברהמי מאחד אותנו.
שלום למזרח התיכון.
שלום לאנושות כולה.

התנועה האברהמית בעיראק
אבו מוסא אל־עיראקי