הצהרה: התנועה האברהמית בעיראק משיבה למאמר על המיזם האברהמי ועיצוב מחדש של המזרח התיכון

התנועה האברהמית בעיראק

דבריו של המלומד אבו מוסא אל־עיראקי, בהשתתפות המורה טום וגנר

הצהרה

התנועה האברהמית בעיראק עקבה אחר מה שפרסם משרד התקשורת המרכזי של חיזב א־תחריר בתוניסיה תחת הכותרת:

״התנועה האברהמית: מהסכמי הנורמליזציה אל פרויקט לעיצוב מחדש של המזרח התיכון״

החתום בשם המהנדס ויסאם אל־אטרש.

מתוך אמונתנו שמחלוקת רעיונית אינה מצדיקה עוינות, אנו משיבים לדברים שבמאמר באמצעות דיאלוג והוכחה — לא באמצעות האשמות בבגידה, תקפיר או פגיעה באנשים ובדתות.

האל אמר:

״הטובה והרעה אינן שוות; הדוף במה שטוב יותר, ואז מי שבינך לבינו הייתה איבה עשוי להיות כאילו הוא ידיד קרוב.״

(פוסילת 41:34)

אנו בוחרים להשיב בטיעון ובהוכחה.

אנו חולקים עליכם משום שאתם משתמשים בנוקשות כאמצעי וכמטרה לכפיית דעות שגויות על האסלאם ועל סובלנות דתית. אך איננו רואים בכם כופרים; בעינינו זהו חלק ממוסר אבינו אברהם ביחס לאחר.

הבעיה הראשונה במאמר היא שהוא יוצא מן ההנחה שכל פרויקט הקורא לדיאלוג בין מוסלמים, נוצרים ויהודים הוא בהכרח פרויקט פוליטי לשינוי זהות האזור.

מסקנה זו דורשת ראיה.

הקוראן עצמו מציג את השונות בין בני האדם כמציאות של מבחן, ואינו מצווה על מוסלמים להפוך כל מחלוקת למלחמה ולאלימות.

האל אמר:

״אילו רצה ריבונך היה עושה את בני האדם אומה אחת, אך הם יוסיפו להיות חלוקים.״

(הוד 11:118)

וכן אמר:

״לכל אחד מכם קבענו חוק ודרך; אילו רצה האל היה עושה אתכם אומה אחת, אך הוא בוחן אתכם במה שנתן לכם; לכן התחרו במעשים טובים.״

(אל־מאאידה 5:48)

קיומו של שוני אינו מונע שיתוף פעולה בטוב.

האם ״אברהמיות״ פירושה דת חדשה?

כאן המאמר מערבב בין דברים בסיסיים.

התנועה האברהמית אינה טוענת שהאסלאם, הנצרות והיהדות הן דת אחת מבחינה אמונית. היא מדברת על מסורת אברהמית חניפית משותפת.

אברהם עליו השלום הוא דמות מרכזית בקוראן ובאסלאם.

האל אמר:

״דת אביכם אברהם.״

(אל־חג׳ 22:78)

לכן השימוש בשמו של אברהם לדיאלוג בין בני המסורות האברהמיות אינו המצאה של דמות חדשה ואינו ניכוס של אברהם בידי צד מסוים.

עם זאת אנו מדגישים שהמונח ״אברהמי״ חייב להישאר ברור ולא להוביל לטשטוש האמונות.

זהו דיון לגיטימי שאפשר לנהל ברמה הרעיונית; אין זו עבירה דתית.

דיאלוג עם אנשי הספר אינו חידוש פסול

המאמר טוען שהמיזם האברהמי הוא ניסיון לעצב מחדש את זהות האזור.

אך הקוראן עצמו מצווה על מוסלמים לשוחח עם אנשי הספר בדרך הטובה ביותר:

״אל תתווכחו עם אנשי הספר אלא בדרך הטובה ביותר.״

(אל־ענכבּות 29:46)

וכן נאמר:

״אמור: אנשי הספר, בואו אל מילה משותפת בינינו וביניכם.״

(אל־עמראן 3:64)

דיאלוג אינו ויתור על האסלאם.

היכרות אינה אימוץ אמונתו של האחר.

דו־קיום אינו איחוד הדתות. לצד זאת, לאסלאם וליהדות תחומים משותפים רבים בענייני דין, מותר ואסור, ומשה עליו השלום תופס מקום מרכזי באסלאם. ההצהרה מציינת שמתוך 25 הנביאים הנזכרים בקוראן, 16 הם מבני ישראל.

זו נקודה יסודית להבנת הפרויקט שלנו.

האם כבוד ליהודים סותר את הדת ואת השריעה?

להפך, אנו רואים עצמנו כחלק משושלת אברהמית אחת דרך יצחק וישמעאל, צאצאי אברהם.

כאן העמדה צריכה להיות ברורה.

אין זה הגיוני ואין זה מוצדק מבחינה דתית להפוך ביקורת על מדיניות לשנאה דתית.

כן, קיים קשר רעיוני ופוליטי בין השיח האברהמי העכשווי לבין האקלים שנוצר לאחר הסכמי אברהם.

התנועה עצמה מציגה חומרים המקשרים את הפרויקט שלה לדיון בשלום ובשיתוף פעולה אזורי, ומציגה את ספרו של המורה טום וגנר, ״המהפכה האברהמית״, כחלק ממשאביה הרעיוניים.

באשר לטום וגנר, הוא דמות אינטלקטואלית מרכזית בפרויקט ונשיא התנועה והשלום האברהמיים העולמיים.

אולם הפיכת הביוגרפיה המקצועית של אדם לראיה ל״מזימה להנדס מחדש את המזרח התיכון״ היא, לדעתנו, בלתי הגיונית ולא מבוססת. קשריו האישיים של כל אדם מוגנים ואינם צריכים לשמש עילה להכפשה או לעיוות.

אנו סבורים שהרעיונות שמציג טום ערערו מיזמים קיצוניים המשתמשים בהרג ובטרור כאמצעי להשגת מטרות המנוגדות לטבע האנושי הבריא.

אנו מקבלים ביקורת רעיונית על כתבינו ומברכים עליה, הרחק מחשדנות, מתיאוריות קונספירציה ומהאשמות בבגידה. ההצהרה מותחת ביקורת חריפה על האחים המוסלמים, תנועות סלפיות־ג׳יהאדיסטיות, חמאס ומיליציות חזבאללה, שלדבריה הביאו הרס למזרח התיכון ולאנושות.

עיראק אינה ״שדה ניסוי״

בני עיראק דוחים את התפיסה שלפיה ארצם היא רק זירת ניסוי לפרויקטים של אחרים.

עיראק היא ארצו של אברהם, ארץ תרבויות מסופוטמיה, וארצם של יהודים, מוסלמים, נוצרים, יזידים, צאבאים ואחרים.

לכן קריאתנו בעיראק אינה יבוא של זהות זרה.

זהו ניסיון להחיות את יכולתו של העיראקי לחיות עם עיראקי אחר — מוסלמי, יהודי או נוצרי — מתוך תפיסה אברהמית סובלנית כלפי האחר.

האל אמר:

״בני האדם, בראנו אתכם מזכר ומנקבה ועשינו אתכם עמים ושבטים כדי שתכירו זה את זה.״

(אל־חוג׳וראת 49:13)

ואם אכן מתהווה סדר אזורי חדש סביב הסדרי ביטחון חדשים למזרח התיכון המשרתים את האנושות, התנועה האברהמית בעיראק תומכת בכיוון החדש הזה.

ההצהרה טוענת שכיוון כזה עשוי לחסוך שפיכות דמים ולהוביל מעבר למה שהיא מתארת כמיזמים חמושים בהובלת איראן וכארגוני מיליציה שסטו ממטרות השריעה האסלאמית ומהאמת האלוהית שבנפש האדם.

השלום האברהמי מאחד אותנו.

שלום למזרח התיכון.

שלום לאנושות כולה.

התנועה האברהמית בעיראק — אבו מוסא אל־עיראקי